שבר סופרה-קונדילרי בעצם הזרוע ליד המרפק, וקיבוע בפינים

שבר סופרה-קונדילרי של עצם הזרוע - Supracondylar humerus fracture

הדף הזה מיועד להורים. הוא מסביר מה קרה למרפק של הילד, מה עשינו בניתוח, כמה זמן הגבס והפינים נשארים, מה בודקים בכל ביקורת, ואיך התנועה חוזרת.

מה קרה

הילד שבר את החלק התחתון של עצם הזרוע, ממש מעל המרפק. זה החלק שנקרא בשפה הרפואית האזור הסופרה (על) קונדילרי.

זהו השבר הנפוץ ביותר במרפק אצל ילדים. הוא מהווה עד 17% מכלל השברים בילדים, וכשליש מכלל השברים אצל ילדים מתחת לגיל 7. הוא מופיע בעיקר בעשור הראשון לחיים.

הסיבה שהעצם נשברת דווקא שם היא המבנה שלה. בחלק התחתון של עצם הזרוע יש שני "עמודים" עבים יחסית, ובין שניהם לוח עצם דק מאוד - במרכזו הוא בעובי של כמילימטר אחד בלבד. זו הנקודה החלשה.

הפציעה קורית כמעט תמיד באותו אופן: נפילה על יד מושטת, כשהמרפק נדחף ליישור יתר. יותר מ-95% מהשברים האלה נגרמים כך. ילדים שהמרפקים שלהם גמישים במיוחד ומתיישרים מעבר לקו הישר נוטים יותר לשבר הזה בנפילה, לעומת ילדים אחרים שנוטים יותר לשבור את שורש כף היד.

מה שרואים אחרי הפציעה הוא כאב ונפיחות סביב המרפק, קושי או חוסר יכולת להזיז אותו, ולעיתים קרובות שטף דם בקפל הפנימי של המרפק. כשהשבר תזוז יותר, גם צורת המרפק משתנה.

אבחנה

• בדיקה גופנית - בדקנו את שלמות העור, את מצב העצבים של כל היד, ואת זרימת הדם וכף היד. בדיקת העצבים לפני הטיפול חשובה במיוחד, כי היא מהווה נקודת השוואה למה שנבדוק אחריו.
• צילומי רנטגן של המרפק, שמראים את השבר ואת מידת התזוזה שלו.

לפעמים בבדיקה הראשונית לא מורגש דופק בשורש כף היד. זה קורה כשהעורק נלחץ או מתכווץ באזור השבר. סביב המרפק יש רשת עשירה של כלי דם עוקפים, ולכן ברוב המוחלט של המקרים כף היד מקבלת אספקת דם טובה גם אז, והעורק עצמו כמעט אף פעם לא נקרע או ניזוק לצמיתות.

הטיפול - ניתוח וקיבוע בפינים

כשהשבר תזוז, יש להחזיר את העצם למקומה ולקבע אותה עד שתתאחה. זה מה שנעשה בניתוח.

• מה עושים - מחזירים את העצם למקומה בלי לפתוח את העור, בעזרת מכשיר צילום בחדר הניתוח. אחר כך מעבירים דרך העור שניים או שלושה חוטי מתכת דקים - "פינים", או בשמם הרפואי K-wires - שמחזיקים את השבר במקומו. הפינים מקופלים ומרופדים מחוץ לעור, ועליהם מונח גבס או סד.

הפינים נשארים בולטים מחוץ לעור בכוונה. כך אפשר להוציא אותם במרפאה בבוא הזמן, בלי צורך בהרדמה ובלי ניתוח נוסף - זו פעולה קצרה ולא כואבת.

• ההרדמה - הרדמה כללית.

• האשפוז - קצר. הילד נשאר עד שהוא רגוע ונוח, עד שמוודאים שמצב העצבים תקין, ועד שחולפת התקופה שבה עלולה להתפתח בעיה בזרימת הדם.

הסיכונים העיקריים

• זיהום סביב אזור כניסת הפין - קורה בכ-2% עד 3% מהמקרים. ברוב המקרים זה נפתר עם הוצאת הפין וקורס קצר של אנטיביוטיקה.

• פגיעה בעצב - קיימת בכ-12% מהשברים האלה, ולרוב היא נגרמת מהפציעה עצמה ולא מהניתוח. כמעט תמיד מדובר בחבלה זמנית של העצב, לא בקרע. התנועה חוזרת בדרך כלל תוך חודשיים עד שלושה, והתחושה יכולה לקחת עד חצי שנה.

• תזוזה חוזרת של השבר - אחרי הקיבוע. זו אחת הסיבות שמצלמים בביקורות.

הגבס והפינים - כמה זמן

הגבס או הסד ארוכים, מעל המרפק, והמרפק מונח בכיפוף של כ-70 עד 80 מעלות.

הפינים והקיבוע יוצאים בדרך כלל אחרי 3 עד 4 שבועות, לאחר שצילום מראה שהשבר מתאחה כמו שצריך. הוצאת הפינים נעשית במרפאה, בלי הרדמה - זו פעולה קצרה ולא כואבת.

בתקופת הגבס:

• להרים את היד - מעל גובה הלב ככל האפשר בימים הראשונים. זה מוריד נפיחות ומקל על הכאב.
• לשמור על הגבס יבש - גבס רטוב מתרכך ומאבד את היכולת לקבע.
• האצבעות צריכות להיות משוחררות ולזוז - עודדו את הילד להזיז אותן.
• לא להכניס שום דבר לתוך הגבס לצורך גירוד.

מעקבים

חשוב לשים לב: אופן המעקב משתנה לא פעם בהתאם לאופי השבר. הלוח שלמעלה הוא המקובל, אבל מה שקובע הוא התור שנקבע לכם בפועל על ידי הרופא המנתח. שימו לב למועד המדויק שנקבע לכם והגיעו בו.

איך התנועה חוזרת

אחרי הוצאת הפינים והקיבוע, הילד רשאי להזיז את המרפק באופן חופשי, עם הגבלת פעילות עד לביקור הסיום.

• התנועה חוזרת בהדרגה, ולא ביום אחד - בשבועות הראשונים המרפק יהיה נוקשה, וזה צפוי.

• אין למתוח או לאלץ את המרפק - לא אתם ולא אף אחד אחר. הכוח לא מזרז את חזרת התנועה, והוא עלול להזיק. תנו לילד להשתמש ביד בקצב שלו.

• פיזיותרפיה פורמלית לרוב אינה נדרשת - רוב הילדים מחזירים את טווח התנועה בכוחות עצמם, פשוט על ידי שימוש רגיל ביד. אם בביקורת נראה שהתנועה לא חוזרת כמצופה, נדבר על כך אז.

החזרה לפעילות מלאה, כולל ספורט, נקבעת בביקור הסיום ולא לפני כן.

מתי לפנות לבדיקה רפואית בדחיפות

• האצבעות חיוורות, כחלחלות או קרות
• כאב שהולך ומחמיר, או צורך בכמות הולכת וגדלה של משככי כאבים - זהו הסימן המוקדם והרגיש ביותר לבעיית לחץ ביד אצל ילדים, והוא מופיע לפני כל שינוי אחר
• חוסר תחושה או נמלול שאינם חולפים
• הילד מפסיק להזיז את האצבעות
• הפרשה, אודם מתפשט או חום מקומי סביב אחד הפינים
• הגבס נרטב, נשבר, או זז ממקומו

בכל אחד מהמקרים האלה יש לפנות לבדיקה רפואית בדחיפות.

שאלות שנשאלות הרבה

בבית החולים אמרו שלא הרגישו דופק ביד. זה מסוכן? בשלב הראשוני זה לא נדיר, והסיבה היא בדרך כלל לחץ או כיווץ של העורק ולא נזק לו. סביב המרפק יש רשת עשירה של כלי דם עוקפים שמספקת דם לכף היד. מה שחשוב הוא איך כף היד נראית ומתפקדת, וזה בדיוק מה שנבדק.

האם הילד צריך פיזיותרפיה? לרוב לא. רוב הילדים מחזירים טווח תנועה מלא בעצמם. אם בביקורת נראה שהתנועה מפגרת אחרי הצפוי, נשקול זאת.

כמה זמן עד שהמרפק חוזר לעצמו? הקיבוע יורד אחרי 3 עד 4 שבועות, והתנועה חוזרת בהדרגה בשבועות שאחרי. ההערכה המסכמת של התנועה והאישור לחזרה לפעילות מלאה נעשים בביקור שבין 7 ל-10 שבועות מהניתוח.

המידע מבוסס על ספרי לימוד אורתופדיים מקובלים ועל הפרוטוקול הנהוג במחלקה.

המידע בדף זה כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי אישי. אם משהו במצב הילד שונה ממה שכתוב כאן, או שאתם לא בטוחים - פנו אליי או לרופא המטפל.

הפנייה בדף זו בלשון זכר, מטעמי נוחות בלבד, ומיועדת לכל המינים.